מה יותר טוב: קברנה או מרלו?
אם תשאלו יינן, סביר להניח שתזכו קודם להרמת גבה, לאחר מכן לאנחה כבדה ולבסוף לתשובה כלשהי. סביר גם להניח כי התשובה עצמה שתקבלו תהיה בצורת שאלה: איזה קברנה? איזה מרלו? איזה בציר? מאיזו מדינה? ומאיזה אזור? ושל מי היקב? ומה לגבי צורת אחסון הענבים? והעיבוד שלהם?
אז, בנושא הנוכחי, דין קפה כדין יין.
ערביקה בקצרה
בהכללה גסה, לרוב נאמר כי ערביקה הוא זן איכותי יותר מרובוסטה (ולמי שאינו מכיר את המושגים הללו כלל – מדובר בשני זני הקפה הקיימים בעולם ושמהם מפיקים מוצרי קפה כפי שאנחנו מכירים אותם). אך חשוב מאוד לזכור כי מדובר בהכללה ושיש יוצא מן הכלל.
רובוסטה בקצרה
ערביקה מהווה כ-60% מתוצר הקפה העולמי ורובוסטה כ-40%. רובוסטה, לפחות בעולם של תערובות המיועדות למשקאות אספרסו, מהווה אבן-יסוד לתערובות קפה. רובוסטה טובה מתפקדת כשלד שעליו בונים תערובת של טעמים וחוויות. בדרך-כלל מדברים על שימוש ברובוסטה “בשביל הקרמה”. ובכן, זה נכון, אבל זה רחוק מלהיות הסיבה היחידה לשימוש ברובוסטה. הגוף שרובוסטה מוסיפה לתערובת והאינטראקציות שלה עם זנים אחרים שבתערובת – מדגישה מאפיינים מסוימים ומחליקה אחרים – אלו סיבות נוספות לשימוש ברובוסטה בתערובת.
כמובן שהאמור לעיל קשור גם בשאלות כמו באיזה רובוסטה משתמשים? איך קולים אותה? עם מה מערבבים אותה? ולמען הסר ספק בו נאמר את זה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים – רובוסטות מסוימות הן יותר איכותיות מערביקות מסוימות. העובדה שתערובת מסוימת מוגדרת כ”100% ערביקה” אינה ערובה לאיכות הקפה. באופן אישי, כותב שורות אלו טעם פעם תערובת שמכילה 50% רובוסטה וזו היתה אחת התערובות היותר מרתקות וטעימות שיצא לי לטעום.
מסקנות?
היזהרו מהכללות גסות (בכלל בחיים), ובנוגע לקפה – תסמכו קודם כל על החיך שלכם… ותטעמו.