רבים מכירים את הודו כמדינת תה עולמית בטעמים מיוחדים. האמת? היא אכן כזאת.

גם אני כמו המון ישראלים טיילתי בהודו ושתיתי תה נענע וצ'אי מאסאלה. איך יכולתי לגלות בכלל שיש קפה טוב מהודו, כשכל מסעדה מציעה לך תה?

צריך לרגע לעשות סדר, אומנם אין כמעט תרבות של הגשת קפה בהודו אבל גידולי קפה? אולי מסוגי הקפה הכי טובים ומיוחדים שתטעמו אי פעם.

וזה קורה מתחת לאף שלנו ככה כבר יותר מ -150 שנה!

רק בשביל להדגיש עוד קצת, כיום הודו היא המפיקה החמישית בגודלה של קפה ערביקה בעולם, מאחורי ברזיל, קולומביה, מקסיקו ואתיופיה. 

אז איך הכל התחיל?

האגדה מספרת על השייח המוסלמי, באבא בודן, שיצא למסע רוחני וחזר עם שבעה זרעי קפה לארץ הקודש שלו(הודו). אומרים שהוא שתל אותם ליד מערה על הר בצ'יקמאהלור, במדינת קרנאטקה, הנחשבת כיום לארץ הקפה בהודו.

טיפוח הקפה המסחרי בהודו החל בשנת 1840, כאשר הבריטים הקימו מטעי קפה בהרי דרום הודו, שם יש אקלים טרופי, גובה רב, מדרונות שטופי שמש, גשמים בשפע ואדמה עשירה אשר הוכיחו את עצמם כאידיאליים לגידולי קפה.

כל זה נכון לגידול קפה רגיל, ולא מיוחד כמו הסיבה שהתכנסו עבורה היום:

פולי קפה – "מונסון מלאבר".

אז מה מיוחד בקפה הזה את שואלים?

מבחינה היסטורית, הקפה מהודו היה נשלח לאירופה בכלי שיט מעץ, להם לקח ארבעה עד שישה חודשים להגיע ליעד!

הפולים הוחזקו בתאים שהיו מתחת לקו המים, מי ים היו מחלחלים דרך העץ לקפה ובתוספת אוויר לח שנמצא בים הפתוח, הפולים עברו טרנספורמציה במסעם הארוך.

הפול הירוק (כך בדר"כ נראה קפה לפני קלייה) הבהיר והגיע לצבע דומה לזהב, הוכפל בגודלו ופרופיל הטעם והריח השתנו למשהו חדש לחלוטין.

כמובן שבמהלך השנים הספינות וזמני השיט השתפרו ולכן תהליך ה – "מונסון" הטבעי לא התקיים יותר.

השיטה שוכפלה בחופי מלאבר, בדרום הודו במטרה לספק ללקוחות האירופאים את אותו הטעם אליו הורגלו לראשונה וכאמור עדיין חיי ובועט.

כיום, בעונת המונסון, הפולים מועברים להאנגר פתוח ונחשפים למשך שלושה עד ארבעה חודשים לתנאי מזג אוויר סוערים ואופיינים לעונה ממש כמו בספינות.

התוצאה הסופית היא קפה בעל טעם ייחודי שאין שני לו.

עם קרם עשיר הקפה מתאפיין בגוף מלא ובטעמים של תבלינים חריפים, שוקולד מריר ואגוזים.